למבקשים לתכנן טיול בגמלא בהמשך , מוגשת כאן הצעה למסלול (אחד מכמה אפשריים).

השביל הקדום - אל גמלא העתיקה

אורך השביל כ- 1 ק"מ (הלוך וחזור).

דרגת קושי - שביל תלול, למיטיבי לכת

השביל יוצא ממגרש החנייה מערבה ומגיע כעבור כ- 200 מ' למצפור (קטע זה חופף עם תחילתו של "שביל הנשרים"). הנוף הפנורמי הנשקף ממצפור זה עוצר נשימה: הכינרת וחופיה, הקניונים העמוקים של הגמלא והדליות ושרידיה של גמלא העתיקה, שנבנתה בתקופת החשמונאים על שלוחה תלולה וצרה המפרידה בין שני הקניונים. קצור תולדות העיר וגבורת לוחמיה חקוקים על לוחות המוצבים במצפור. כמו כן ניצב במצפור דגם מרחבי של העיר, לשירות מטיילים עיוורים.

מיטיבי לכת, המבקשים לסייר בסמטאותיה של העיר, מוזמנים לרדת אליה במסע האורך כשעתיים-שעתיים וחצי, בשביל היוצא מן המצפור. המסע לא קל (בעיקר יש להביא בחשבון את קשיי העלייה) אך הוא חוויתי, בעיקר בחורף ובאביב. חלקים של הדרך חצובים, היום כמו בעבר, בסלעי המצוק התלול היורד אל גבעת העיר (זהירות לאחר הגשמים). לאורך הדרך פזורים לוחות עליהם חקוק מידע נוסף על הקרבות המרים שהתנהלו כאן בין היהודים לרומאים. התיאורים אוטנטים ולקוחים מספרו של ההיסטוריון יוספוס פלוויוס (לשעבר יוסף בן-מתתיהו - מפקד מרד היהודים בגליל ובגולן). הוא מיטיב לתאר את השתלשלות העניינים ואת הלך הרוחות בקרב לוחמי שני הצדדים.

בחורף ובאביב עטורה הדרך משני צדדיה בצומח מצוקים ומורדות אופייני. פריחות מרהיבות בשלל צורות צבעים וריחות שובות את העין והלב. עלוות העצים שלצד הדרך (בעיקר אלוני תבור ואלות אטלנטיות רחבי נוף) ירוקה-רעננה ועדיין לא מאובקת. ממול, על מורדות נחלי הדליות וגמלא, ניתן לעיתים להבחין בחזירים ו/או צבאים המתענגים על שפע הירק. בעונה זו רבים מהם פעילים גם בשעות היום ושווה לעצור מדי פעם, לקרב משקפת לעיניים, או סתם להעיף מבט.

השביל העתיק מסתיים ברחבת הכניסה לעיר, שם הוצבו מכונות ירי (חצים ובליסטראות) רומאיות, שהן העתק נאמן למקור. מכאן שתי אפשרויות הוקמה בבהילות,כניסה לעיר, שתיהן דרך החומה במסגרת ההכנות למרד כנגד הרומאים, בשנות ה-60' של המאה הראשונה. הכניסה התחתונה היא דרך הפרצה המקורית שהבקיעו הרומאים באמצעות אילי הברזל.

נעים לסייר בסמטאות העיר בתקופה זו כאשר הכל מסביב ירוק ומלבב. רק מי שטרח לרדת עד הלום יכול להבין ולהעריך את גודל ההישג ההנדסי של מתכנני העיר ובוניה ואת יכולתם הגבוהה. סיור בין בתי העיר יכול להמחיש את העובדה שאלפי אנשים אכן חיו פה ולא בדוחק ואת יופייה והדרה של עירם, שנבנתה בעתות שלום ושגשוג. שגשוגה של העיר ואיכות החיים הגבוהה של תושביה, קודם למרד, ניכרים בעיקר כשנכנסים לבית הכנסת של העיר, שהיה הראשון שנבנה מעולם, עוד כשבית המקדש (השני) היה קיים.

מטיילים ותיקים וחדי האבחנה ישימו לב שהירידה לעיר העתיקה העבירה אותם מנופי בזלת כהים, קשוחי מראה וחדי קו-מתאר, אל נוף מתון של גיר רך. בחומר הרך הזה נחצבו בקלות יתרה בסיסי ויסודות הבתים, הסמטאות, בריכות מקווה, תעלות ובורות המים ומתקני הפקת השמן והיין. למרות המאמץ הנוסף, מומלץ לא לוותר ולעלות אל ש החומה. אין דומה להודמגדל השמירה שבר ולהדר שנשקפים ממנו. בעמדם על מגדל החומה יוכלו סקרנים חדי עין (רצוי מצוידים במשקפת שדה) לשאת עיניהם ממול, אל המצוקים שמעליהם מתנשא המצפור העליון ולהבחין בקני נשרים רוחשי פעילות.

משום הקרבה המרובה לאתרי הקנון מתבקשים המטיילים במסלול זה לחשב את מעשיהם והתנהגותם, כדי לא להפריע את שלוות העופות הדורסים, הנמצאים בשלב מאוד רגיש של מחזור חייהם (דגירה בפברואר וגוזלים צעירים מתחילת מרץ). בשום אופן אין לסטות מן השבילים (גם טיחות), אין לזרוק אבנים, או חפצים מטעמי אחרים ויש לשמור על שקט יחסי (לא להשתמש במשרוקיות מגבירי קול וכ"ו).

למי שחפצה נפשם להעמיק ולדעת עוד פרטים על אורחות חייהם של תושבי גמלא העתיקה ועל הקורות אותם בימי המרד, מוזמן לבקר במוזיאון העיר קצרין. במוזיאון מוצגים שונים (כלי בית, כלי מלאכה, מטבעות, פרטי לבוש, כלי זין וכ"ו) וכן סרט המתאר את מהלך הקרב האחרון של תושבי גמלא למען "גאולת ירושלים".

תמונה עליונה- מבקרים בשביל הקדום בדרכם לעיר העתיקה

תמונה תחתונה- גבעת העיר העתיקה במבט מלמעלה